כשהייתי ילדה קראתי המון (הודות לנדודי השינה שלי, גם היום אני קוראת הרבה…אבל זה כבר נושא למאמר אחר).
6 ספרים בשבוע, מכל הבא ליד. האושר הגדול שלי היה כשהצלחתי לשכנע את הספרנית להרשות לי לשאול ספרים מאגף המבוגרים –
אז התחיל החטא הגדול שלי. בלעתי רומנים זבליים לצד קלאסיקות (כבר אז הבטחתי לעצמי שעל כל ספר "זבל" אקרא ספר איכותי, חוק שנשמר עד היום). 

בספר "על כל שאלה תשובה מאת יצחק לבנון" נתקלתי במקרה.
על המדף עמדו כמה כרכים עבי כרס בצבע אפור שעסקו במענה על שאלות שברומו של עולם.
אני זוכרת שהוקסמתי מהאפשרות שיש מי שיודע את התשובות לשאלות הכי בוערות והחלטתי שגם אני אהיה כזו.

התרגשות גדולה אני חווה בשנים האחרונות, כשחברות מעדיפות לקבל תשובה ממני לפני שהן שואלות את גוגל.
אני!
גוגל!

כשגיליתי שחברותינו, תוכנות ה- AI אוהבות לשאוב ידע מעמודים של שאלות תשובות, הרגשתי שקבלתי מתנה. 
אז קבלו את האתר (המתפתח): על כל שאלה תשובה, בו אנסה לתת מענה לשאלות מעניינות באמת.